במשך כשש שנים הוביל גיא אלתגר את Unlimited Robotics, מיזם הרובוטיקה שהקים, משלב הרעיון ועד ללקוחות משלמים בתחום הבריאות. לפני כחמישה חודשים, לאחר סגירת המיזם, הצטרף אלתגר למטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה כדי לעזור ליזמים אחרים לעבור דרך שהכיר בעצמו, מפיתוח במעבדה להפעלה אצל לקוחות. במסגרת תפקידו הוא מקדם בין היתר הקמת מתחם ניסויים לאומי שנועד לאפשר לחברות לבחון את הרובוטים שלהן בתנאים המדמים את סביבת העבודה שלהם.
גיליון 13
11 בנובמבר 2026
11 דקות קריאה

״אף אחד לא היה מוכן לשמוע על חומרה.״
גיא אלתגר מספר שלפני כשש שנים, כשחיפש מימון ראשוני, דפק על מאות דלתות. המשקיעים שפגש העדיפו חברות תוכנה בתחומים כמו סייבר ומשחקים, והתקשו לראות איך חברה ישראלית תפתח רובוט משלה.
הרעיון שהציג למשקיעים נולד, לדבריו, בתקופה שבה היו מקרי טביעה רבים בים. אלתגר בנה אב־טיפוס של מכשיר שנועד להיכנס למים ולשחרר מצוף שיעזור לאדם במצוקה להישאר מעל פני המים עד שהמציל יגיע.
כשהאב־טיפוס היה מוכן, אלתגר חשב על השעות שבהן המכשיר יעמוד ליד סוכת המציל בלי לעשות דבר. הוא הציע לחבר אליו מסננת כדי שיוכל לאסוף בדלי סיגריות ואשפה לאורך החוף.
אחד ממפתחי האב־טיפוס השיב לו, כפי שאלתגר משחזר, ״אין כזה דבר שרובוט או מכשיר עושה שתי פעולות שונות.״
״אין כזה דבר ‘אין כזה דבר’״, השיב אלתגר. הוא החליט לקחת את הרעיון מעבר לחוף ולבנות רובוט אחד שאפשר להתאים למשימות ולסביבות עבודה שונות. אלתגר הקים את Unlimited Robotics ולבסוף הצליח לגייס השקעה ראשונית.
מעסקאות של אחרים למוצר משלו
אלתגר גדל בבית יזמי. המשברים הכלכליים שחווה בילדותו גרמו לו לחפש מקצוע שיספק לו יציבות. הוא למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ועבד כעורך דין בתחום המיזוגים והרכישות.
כשעבד במחלקה המשפטית של Wix, אלתגר ראה מקרוב איך הצוותים בונים מוצרים חדשים וחושבים על צורכי הלקוחות. העבודה לצדם עוררה בו רצון לבנות מוצר משלו. בדיעבד הוא קושר את המשיכה ליזמות גם לבית שבו גדל. ״כנראה שזה חיידק שעובר בירושה״, הוא אומר.
אחרי כשבע שנים בתפקידים משפטיים ועסקיים, אלתגר הקים את המיזם הראשון עם אחיו, שהגיע מרקע בפיתוח תוכנה. השניים הבחינו שמפתחי משחקים עצמאיים מתקשים להתבלט בחנויות האפליקציות, שבהן החברות הגדולות כבר תפסו את המקומות הראשונים.
כדי להגיע לשחקנים במקום שבו כבר בילו זמן, האחים בנו מקלדת לאפליקציות מסרים. דרך המקלדת היה אפשר לשלוח לחבר סמל של משחק ולהתנסות יחד בגרסה של כ־30 שניות בתוך השיחה. מי שנהנה יכול היה להוריד את המשחק המלא מחנות האפליקציות.
המקלדת עוררה עניין בחברה ציבורית שפיתחה מקלדות לשחקנים ולמועדוני ספורט. החברה השקיעה במיזם ב־2015, ולדברי אלתגר, בהמשך שילבה את הטכנולוגיה שפיתחו האחים באחד ממוצריה.
״פשוט חשבתי שאם יש מוצר מגניב אז אנשים יבואו״, הוא אומר.
כדי להביא שחקנים למקלדת, האחים ניסו לשווק אותה דרך משפיענים ברשת. אחד המשפיענים הגיע לשיחה עם הסוכן שלו. כשאלתגר ביקש ממנו לפרסם פוסט, המשפיען נקב במחיר של ״50״. אלתגר שאל לאן להעביר את 50 הדולרים, ורק אז התברר לו שמדובר ב־50 אלף דולר, סכום שלא היה לחברה לשלם.
בדיעבד, אחרי קצת יותר משנה של עבודה עם אחיו על המיזם, אלתגר הבין כמה חשוב להכיר את המשתמשים ולמדוד אילו דרכי שיווק באמת עובדות.
אפליקציית השיפוצים שהקבלנים לא אימצו
במיזם הבא פנה אלתגר לתחום השיפוצים עם שותפו מרטין גורדון, שהביא איתו ניסיון בהנדסת תוכנה משירותו בצה״ל. לגורדון יש כיום יותר מעשר שנות ניסיון בהקמת חברות טכנולוגיה ובניהול מוצר.
השניים בנו אפליקציה שבה קבלנים יכלו לנהל את העבודה ולעדכן את בעלי הבתים במה שכבר בוצע בשיפוץ ובמה שעוד נותר לעשות.
אלתגר וגורדון הציגו את המיזם בתוכנית הטלוויזיה ״הכרישים״, אבל המשקיעים הסתייגו מתחום השיפוצים והחליטו שלא להשקיע.
אנשים שתכננו לשפץ הגיבו בחיוב, אבל הקבלנים כמעט לא השתמשו באפליקציה.
״בהתחלה היינו כל כך תמימים״, אומר אלתגר. השניים חשבו שהקבלנים מתקשים להשתמש באפליקציה בעברית ותרגמו אותה בין היתר לרוסית ולערבית. כשהתרגום לא עזר, הם ניגשו לקבלנים בזמן העבודה ושאלו למה הם לא משתמשים בה. ״הם פשוט לא רצו לדווח.״
לבסוף, ההכנסות של המיזם הגיעו מעבודות שיפוץ שהשניים מכרו וביצעו בעצמם. אלתגר מצא את עצמו מנהל לקוחות, גובה תשלומים ושובר קירות. ״אני יודע היום לשפץ בית עם הידיים.״
אחרי כמעט שלוש שנים סגרו את המיזם.
מפיתוח הרובוט ללקוחות משלמים
הרעיון למכשיר ההצלה בים עלה עוד כשאלתגר עבד בשיפוצים. ההצעה להשתמש באותו מכשיר גם לניקוי החוף הובילה אותו לרעיון שעליו בנה את המיזם הבא שלו, רובוט אחד שאפשר להתאים למשימות שונות.
בסוף 2020 הקים אלתגר את Unlimited Robotics עם מרטין גורדון, ששימש סמנכ״ל המוצר, ועם ד״ר אלי קולברג, שעמד בראש המעבדה להנדסת רובוטים באוניברסיטת בר־אילן והיה לסמנכ״ל הטכנולוגיות של החברה.
אלתגר גיבש צוות לפיתוח הרובוט וחיפש השקעה ראשונית. הוא פנה לאבישי אברהמי, ממייסדי Wix, שניהל את החברה כשהונפקה בנאסד״ק ב־2013. מהתקופה שבה עבד במחלקה המשפטית של Wix זכר אלתגר את נכונותו של אברהמי לקחת סיכונים מחושבים.
״רוץ על זה״, אמר לו אברהמי, שהוביל את ההשקעה הראשונית בחברה.
בניית הרובוט עם שתי הזרועות נמשכה כמעט שלוש שנים. כשחלק ברובוט עדיין לא היה מוכן, לפעמים נעצרה גם העבודה על התוכנה שתפעיל אותו. ״עשינו את הכל באמת עקב לצד אגודל״, אומר אלתגר.
כבר בזמן הפיתוח ניסה הצוות להבין באיזה ענף הרובוט יוכל להועיל בעבודה היומיומית.
הם התחילו בבתי מלון. אחת המשימות שבחנו הייתה פתיחת דלת של חדר. זו פעולה פשוטה לאדם, אבל הרובוט היה צריך להפעיל מספיק כוח כדי להזיז את הדלת הכבדה. לדברי אלתגר, זו אחת הדוגמאות לדרישות שהפכו את הרובוט לפחות מתאים לעבודה במלון.
בלוגיסטיקה גילו שהלקוחות חיפשו קצב עבודה גבוה במשימות חוזרות וייחסו פחות חשיבות ליכולת של הרובוט לקבל החלטות בעצמו.
בבתי חולים נמצא שימוש לרובוט אחד שיכול לעבור בין כמה משימות במהלך המשמרת. הוא נועד להעביר ארוחות וציוד ולכוון מטופלים ומבקרים, כדי לפנות לצוות הרפואי זמן לטיפול במטופלים. הרובוט נכנס לשימוש בבילינסון ובמרכז הרפואי שמיר, והחברה הגיעה ללקוחות משלמים בתחום הבריאות, בין היתר בישראל.
כשהצוות יצא למילואים, הפיתוח נפגע
הקורונה כבר הקשתה על הפעילות, לדברי אלתגר. אחרי שבעה באוקטובר כמעט כל חברי הצוות יצאו למילואים. הם נפגשו פחות, התיאום ביניהם נפגע ומשימות פיתוח נשארו מאחור. ברובוט שהחומרה והתוכנה שלו מפותחות במקביל, עיכוב בצד אחד יכול לעכב גם את העבודה בצד השני.
במקביל, החברה התקשתה לשמור על התזרים שנדרש להמשך העבודה. אלתגר מתאר פער שקל להחמיץ כשמסתכלים מבחוץ על חברת חומרה. גם כשסכומי המימון נראים גדולים, צריך לכסות את ההוצאות השוטפות לאורך תקופת הפיתוח. כשהעבודה מתארכת, החברה צריכה להמשיך לממן אותה עוד לפני שהפיתוח הבא מגיע ללקוחות.
החברה המשיכה לפעול אחרי שבעה באוקטובר. לדברי אלתגר, הפעילות הלכה ודעכה עד שהעובדים פוטרו. גם אז נעשו עוד ניסיונות להחיות את המיזם.
אלתגר, שהקדיש לרובוטיקה כשש שנים, מתאר את הסגירה כתהליך של אבל. כשנשאל איך יצא ממנו, הוא עוצר על הנחת היסוד של השאלה. ״לא אמרתי שיצאתי עדיין.״
אחרי סגירת המיזם נפתחה בפניו אפשרות להמשיך לעבוד באותו תחום, הפעם מתוך גוף ציבורי.
מהמעבדה לעבודה בשטח
המטה הלאומי לבינה מלאכותית פועל במשרד ראש הממשלה ומוביל את יישום התוכנית הלאומית בתחום. התוכנית כוללת פיתוח תשתיות מחשוב והרחבת השימוש בבינה מלאכותית במשק. בראש המטה, המונה 18 איש, עומד תא״ל במיל׳ ארז אסקל, שגיבש את הצוות.
לפני כחמישה חודשים הצטרף אלתגר למטה, שם הוא מוביל את תחום ה־Physical AI, שעוסק במערכות בינה מלאכותית שפועלות בעולם הפיזי. את העבודה במטה הוא מכנה ״יזמות במגזר הציבורי״. הניסיון שלו בבניית רובוט ובחיפוש אחר לקוחות נתן לו היכרות קרובה עם הבעיות שהוא מנסה לפתור עכשיו.
דלת החדר הכבדה במלון ממחישה אחת מהן. רובוט שעובד היטב במעבדה עלול להיתקל במכשול בסביבת העבודה. במתחם הניסויים Physiland שאלתגר מקדם, חברות מישראל ומחו״ל יוכלו לבדוק את הרובוטים שלהן בתנאים דומים לאלה שיפגשו אצל הלקוח. בניין אחד ידמה בית חולים עם חדרי אשפוז וחדר ניתוח, ובניין אחר ידמה טרמינל של שדה תעופה.
גם אחרי שהרובוט עבר ניסויים, צריך לקוח שמוכן להכניס אותו לעבודה. אלתגר מכיר את החיפוש הזה מהמיזם שלו, שהגיע ללקוחות משלמים אחרי שהצוות בדק כמה ענפים. היום הוא מקדם אפשרות שהמדינה תהיה לקוחה ראשונה של חברות נבחרות.
כדי שמכונות כאלה ייכנסו לשימוש, צריך גם אנשים שיודעים לעבוד איתן וכללים שמאפשרים להפעיל אותן לצד בני אדם. במטה עובדים על הכשרה למקצועות כמו טכנאות והנדסאות ועל כללי בטיחות ועבודה עם מכונות בסביבות שבהן נמצאים, בין היתר, ילדים ומבוגרים. אלתגר רוצה להביא לפיתוח האזרחי גם את הניסיון שכבר צברו התעשיות הביטחוניות בבניית מערכות חומרה מורכבות.
המטה מסייע לסטארטאפים ישראליים לפעול בחו״ל ומנסה למשוך חברות בינלאומיות להקים כאן מרכזי פיתוח.
הטיפ של גיא: לבדוק את ההנחות לפני שמשקיעים בפיתוח
ההתלהבות של בעלי הבתים מאפליקציית השיפוצים סיפרה רק חצי מהסיפור. כדי שהיא תועיל להם, הקבלנים היו צריכים להזין בה עדכונים. אלתגר ושותפו גילו רק אחרי שבנו את האפליקציה שהקבלנים לא רוצים לדווח.
ב־Unlimited Robotics הצוות בחן כמה ענפים תוך כדי הפיתוח. בבית מלון, אפילו דלת חדר כבדה המחישה את הפער בין מה שהרובוט כבר ידע לעשות לבין מה שיידרש ממנו אצל הלקוח.
לפני שמשקיעים בפיתוח, אלתגר מציע לדבר עם מי שאמור להשתמש במוצר ולברר מה המוצר צריך לאפשר לו לעשות ביום עבודה רגיל. לפעמים בוחרים להתחיל לבנות גם כשחלק מהתשובות חסרות. ״המחיר של אי־התכנון הוא גבוה מאוד״, הוא אומר. במקרה כזה כדאי לדעת מראש מה יעלה לגלות שההנחה הייתה שגויה.
בתפקידו במטה אלתגר מנסה לתת לחברות אחרות אפשרות לברר את השאלות האלה לפני שהמוצר מגיע ללקוחות. לצוות שהוא מגבש הוא מחפש אנשים עם ניסיון בחומרה, בתוכנה ובעבודה עם לקוחות. כשהוא מתאר את מי שהיה רוצה לצדו, הוא מזכיר גם ״כל בן אדם שקיבל יותר מסטירת לחי אחת בתור יזם״.
ליזמים שנמצאים בעיצומו של משבר וקשה להם לראות איך ייצאו ממנו, הוא מבקש להזכיר שהדרך עוד יכולה להשתנות. ״הכל מסתדר בסוף.״
רוצים ליצור קשר עם המייסדים?
השאירו פרטים ונעביר אותם לצוות Physical AI.