״שוב זרקתי את המוצר, אבל למדתי מהדרך״: הילה קירשנפלד בונה בעצמה את כלי הסטיילינג BuyTheLook

״שוב זרקתי את המוצר, אבל למדתי מהדרך״: הילה קירשנפלד בונה בעצמה את כלי הסטיילינג BuyTheLook

מהתלבטות יומיומית סביב הלבוש לישיבות עבודה צמח הרעיון ל־BuyTheLook, כלי שמרכיב לנשים לוקים בהתאמה אישית ומפנה אותן לרכישת הפריטים. אחרי כארבע שנים של ניסיונות פיתוח, החלפת שותפות וגרסאות שנזנחו, כלי הבינה המלאכותית אפשרו להילה לקחת את הפיתוח לידיה. כעת, עם מאות משתמשות בחודש אך ללא הכנסות, עליה להחליט כמה עוד להשקיע כדי לגלות אם המוצר יכול להפוך לעסק.

גיליון 12

08 בנובמבר 2026

12 דקות קריאה

0:00/1:34

לפני כחודש וחצי, ביום שישי בלילה, ישבה הילה מול Claude Code כשבתיבת הדואר שלה הופיע מייל חדש. אחרי רצף של סירובים ללא הסבר, אחת מפלטפורמות האפיליאציה אישרה סוף סוף את BuyTheLook.

האישור פתח את הדרך להתקשרות עם רשתות אופנה ולקבלת עמלה על רכישות שיגיעו מהאתר. הילה יכלה להתחיל לקדם את החיבורים שעליהם נשען המודל העסקי שלה.

״אמרתי לבעלי, ‘יופי, אפשר להרים עכשיו כוסית’״, היא נזכרת. השעה כבר הייתה מאוחרת, והרמת הכוסית נותרה בגדר כוונה. מבחינתה, קבלת האישור הייתה רגע ששווה לעצור לכבודו.

״מהר מאוד חזרה לי התחושה של ‘יאללה, אני כבר בקושי הבא’״, היא אומרת. ״אבל לצד האתגרים יש גם הצלחות קטנות לאורך הדרך״.

כדי להבין מדוע מייל קצר קיבל משקל כל כך גדול, צריך לחזור לנקודת המוצא שלה: קריירה יציבה בעולם הפיננסי, רחוקה מאופנה, מתוכנה ומיזמות.

כשהשאלה מה ללבוש הפכה לרעיון יזמי

״עבדתי שנים רבות בגופים פיננסיים שונים״, מספרת הילה. במסגרת עבודתה בביקורת פנימית ובציות היא בחנה תהליכים, זיהתה סיכונים ובדקה שהארגונים פועלים בהתאם לכללים ולרגולציה. היא גרה ברעננה, עבדה בתל אביב והשתתפה בישיבות דירקטוריון ובפגישות מקצועיות. בתוך שגרת העבודה והנסיעות, חזרה שוב ושוב אותה התלבטות: מה ללבוש.

מתוך השאלה הזאת נולד הרעיון לכלי שיחסוך לנשים את החיפוש הממושך אחר בגדים ויציע להן שילובים המותאמים למבנה הגוף, לסגנון, לתקציב ולצורך. לאחר שהמשפחה עברה לקיבוץ ותקופת הקורונה החלה, החליטה הילה לחזור אל הרעיון. ״אמרתי, יאללה, זה הזמן הנכון להתחיל לקדם את הדבר הזה״, היא מספרת.

באותה תקופה כבר עבדה הילה כעצמאית בתחום הביקורת, והגמישות אפשרה לה להקדיש זמן למיזם לצד עבודתה. היא לא ידעה כיצד מתחילים לבנות חברה, ולכן חיפשה תשובות בגוגל, הגיעה לחברה שליוותה יזמים ושילמה על תוכנית עסקית ועל מצגת למשקיעים. שם הוצג לה המסלול המקובל, שראשיתו בגיוס כסף מחברים ומבני משפחה.

אלא שהמסלול הזה לא התאים לה. ״לא ראיתי את עצמי ניגשת למשפחה ולחברים ומבקשת מהם כסף״, היא אומרת. ״לא הרגשתי עם זה בנוח״.

בתחילת הדרך פנתה גם לתוכנית האצה לסטארטאפים בשלב הפרה־סיד. במקום השקעה קיבלה הזמנה לחזור כשתוכל להציג אחיזה ראשונית בשוק. מבחינתה נוצר מעגל מתסכל: כדי להתקדם היא נזקקה למשאבים, אך כדי לקבל אותם נדרשה להוכיח שכבר התקדמה.

״כשהתחלתי להריץ את המיזם הרגשתי מאוד לבד, כי לא היו לי שותפים״, היא אומרת. באירועי היזמות שאליהם הגיעה, רוב המשתתפים היו גברים. ״חיפשתי סביבה של יזמות שהיא יותר נשית״.

את הסביבה הזאת מצאה ב־FoundHERs, קהילה למייסדות במסגרת Startup for Startup, יוזמה של monday.com לשיתוף ידע וניסיון בין סטארטאפים. הקהילה מיועדת למייסדות שעובדות במשרה מלאה על המיזם שלהן. הילה הצטרפה כחברת קהילה ומצאה בה את המעטפת המקצועית שחסרה לה בתחילת הדרך.

להתחיל מחדש, שוב ושוב

כשהחלה להפוך את הרעיון למוצר, פנתה הילה לחברת פיתוח בחו״ל. היא הסבירה כיצד המוצר אמור להשתמש בנתונים ובמודלים של בינה מלאכותית, אך אחרי כמה חודשי עבודה קיבלה אפליקציה שלא פעלה כפי שתכננה.

בעקבות הניסיון הראשון פנתה הילה לתהליך אפיון מפורט יותר של המוצר. במשך כחצי שנה עבדה על מחקר, הגדרת פרופילים של משתמשות ואפיון חוויית המשתמש. לדבריה, משימות שדרשו אז חודשים אפשר להשלים כיום בעזרת כלי הבינה המלאכותית בזמן קצר בהרבה. עם מסמכי האפיון עברה לבית תוכנה אחר.

במקביל חיפשה הילה שותפה טכנולוגית שתוכל לפתח איתה את המוצר. לאורך הדרך ניסתה כמה שותפויות, אך אף אחת מהן לא הבשילה לחיבור יציב. ״קשה מאוד למצוא שותפה, כמו למצוא בן זוג לחיים״, היא אומרת.

בשלב שבו ניסתה לפתח אפליקציה, הצטרף אליה כשותף אחיה, דור פוניס, מהנדס חשמל שעשה הסבה לתוכנה. ״עם דור הייתה הרבה פתיחות. היה מקום להעלות דברים ולשתף״, היא מספרת. במשך כשנה קידמו השניים את המיזם יחד. השניים זנחו את האפליקציה והתחילו שוב מאפס, הפעם עם אתר אינטרנט. אבל גם האתר שבנו לא עמד בציפיותיה של הילה, והיא החליטה לוותר עליו ולבנות מחדש.

״שוב זרקתי את המוצר, אבל למדתי מהדרך״, היא אומרת.

כשאחיה דור החליט לחזור ל״חיים האמיתיים״ ולעזוב את המיזם, הילה נותרה שוב ללא שותף טכנולוגי ונדרשה למצוא דרך אחרת להמשיך בפיתוח.

הפיתוח עבר לידיים שלה

כלי פיתוח באמצעות בינה מלאכותית, כמו Lovable ו־Base44, אפשרו להילה לבנות גרסה חדשה של האתר בעצמה. היא בחרה ב־Lovable והשתמשה בסוכני AI קיימים. אימון מודל ייעודי, לדבריה, היה דורש אז כ־100 אלף דולר, ולכן החליטה לדחות את ההשקעה עד שהמיזם יוכל לממן אותה.

כשהגרסה התקרבה למה שדמיינה, פנתה למפתח דרך Fiverr כדי לארגן מחדש את הקוד ולייצב את המערכת. במשך כמה חודשים העבירה אליו תיקונים ומשימות, כפי שנהגה לעשות עם אנשי מקצוע לאורך השנים.

בהמשך החלה לעבוד גם עם Claude Code. בתחילה עדיין פנתה למפתח, אך בהדרגה ניסתה לבצע בעצמה משימות שבעבר העבירה אליו. ככל שצברה ניסיון, גבר ביטחונה ביכולת שלה לקדם את הפיתוח ללא עזרה חיצונית. ״אני באמת עושה הכל לבד״, היא אומרת.

בתחילת הדרך, היא נזכרת, אפילו רכישת דומיין חייבה אותה לחפש בגוגל וללמוד כיצד עושים זאת.

סמוך להשקה הבינה הילה שהשיווק ידרוש ממנה ללמוד תחום נוסף. היא הצטרפה לקבוצות שיווק בפייסבוק כדי להבין כיצד מתחילים, ושם ראתה פוסט חיפוש עבודה של ענבל זיו רוזנפלד, בעלת למעלה מ־18 שנות ניסיון בשיווק ובמסחר מקוון, בין היתר בשני מותגים בינלאומיים.

הילה הציעה לענבל להצטרף כשותפה למיזם, לאחר שהבהירה כי אין ביכולתה להציע לה שכר. השתיים שוחחו, ובהמשך נפגשו במהלך ביקור של ענבל בישראל. ענבל מתגוררת בתאילנד, וזה כעשרה חודשים היא מובילה את השיווק מרחוק, לצד עיסוקיה הנוספים.

השתיים החלו לשווק את האתר באמצעות תוכן אורגני. אלא שגם כשהמשתמשות החלו להגיע, נותרה השאלה כיצד להפוך את השימוש במוצר להכנסות.

שלושה לוקים ומודל עסקי שעוד צריך להוכיח את עצמו

באתר BuyTheLook המשתמשת מזינה פרטים על מבנה הגוף, הסגנון, התקציב והצורך שלה, ומקבלת שלושה לוקים מותאמים. כל לוק מורכב מפריט עליון, מפריט תחתון ומנעליים. אפשר לבחור בשילוב מלא או בפריטים בודדים, ולרכוש אותם ישירות באתרי המותגים שאליהם מפנה השירות.

בתחילה תכננו השתיים לגבות תשלום מהמשתמשות באמצעות מנויים וקרדיטים. כשהתברר שהמשתמשות אינן מוכנות לשלם עבור השירות, החליטו להציע אותו בחינם ולעבור למודל אפיליאציה: BuyTheLook תקבל עמלה מרשתות האופנה על רכישות שיגיעו דרך האתר.

אלא שהמעבר לאפיליאציה חייב קבלת אישור מפלטפורמות המאגדות רשתות אופנה ומנהלות עבורן את שיתופי הפעולה האלה. בקשותיה של הילה נדחו פעם אחר פעם, בלי שנמסר לה מה עליה לשנות כדי להתקבל. המייל שהגיע באותו יום שישי פתח את הדרך לשלב הבא: פנייה לרשתות עצמן, קבלת אישורן וחיבור לקטלוגים שלהן.

הקטלוגים החדשים הצטרפו לנתוני פריטים שאספה מאתרי אופנה במהלך הפיתוח. גם לאחר החיבור לרשתות, הילה ביקשה לשמור על איכות ההתאמה ללקוחה: המערכת נותנת עדיפות לפריטים מרשתות שעמן יש הסכם, כל עוד הדבר אינו פוגע בסטיילינג, ויכולה להציע גם פריטים מרשתות אחרות.

במקביל פיתחו השתיים תוסף ל־Shopify, שנועד לאפשר לחנויות מקוונות להציע ללקוחותיהן את שירות הסטיילינג. התוסף אושר בחנות האפליקציות של הפלטפורמה, אך הילה התקשתה להבין כיצד להגיע דרכה לבעלי החנויות. כדי שלא לפצל את מאמצי השיווק בין שני קהלים שונים, החליטה להשהות את קידום התוסף ולהתמקד באתר לצרכניות.

כיום הן מקדמות את האתר בעיקר באמצעות TikTok ו־Instagram, תוך התמקדות הולכת וגוברת בארצות הברית. לדברי הילה, מספר המשתמשות עולה ומגיע למאות בחודש. שתי פלטפורמות האפיליאציה, Rakuten ו־Impact, כבר אישרו את BuyTheLook, וכמה רשתות אישרו את החיבור לקטלוגים שלהן.

BuyTheLook עדיין אינה מייצרת הכנסות. אחרי שנים שבהן מימנה הילה את הפיתוח מכיסה, עיקר ההשקעה הנדרשת כעת הוא בשיווק ובחדירה לשוק. היא וענבל מתכננות לבחון אם פרסום ממומן יוביל לרכישות דרך האתר.

לא כל מיזם צריך לנוע בקצב שמספרים עליו

BuyTheLook נבנתה במימון עצמי, ללא השקעה חיצונית. הילה, בת 43 ואם לארבעה, התחילה לקדם אותה לצד עבודתה כעצמאית בתחום הביקורת. ״זו הייתה החלטה משפחתית״, היא אומרת על ההחלטה להקדיש את זמנה למיזם. ״אמרנו: עכשיו את הולכת על זה ומנסה לקדם את זה״.

לפני כשנה, כשהאתר טרם עלה לאוויר, הילה שקלה לעצור. אחרי כל הזמן והכסף שהשקיעה, התקשתה לוותר לפני שתראה את המוצר בשימוש. היא החליטה להמשיך, ולתת מקום גם לאפשרות שהמיזם יצמח בהדרגה לעסק, בקצב שונה מזה שציפתה לו. ״מקסימום בסוף זה יהיה עסק. גם טוב״, היא מספרת.

״כולם אומרים שבסטארטאפ הדברים קורים מהר״, היא אומרת. ״יש סטארטאפים שזה נכון לגביהם, והם יכולים להתקדם בתוך כמה חודשים. אבל יש כאלה שזה לוקח להם יותר זמן. אם הדרך שלך שונה מזו ששומעים עליה בתקשורת, זה לא אומר שהיא לא נכונה. זה פשוט מסע שונה״.

את דצמבר קבעה כנקודת בדיקה, שבה יבחנו היא וענבל את הנתונים ויחליטו על המשך הדרך. האופטימיות ממשיכה להניע אותה, לצד ההבנה שתצטרך לבחון אם יש בסיס להמשך ההשקעה או שהגיע הזמן לעצור.

הטיפ של הילה: להתקדם בצעדים קטנים

ליזמים בתחילת הדרך הילה מציעה לפרק משימות גדולות לצעדים שאפשר להשלים, במקום להתמודד עם הכול בבת אחת. היא עושה זאת עד לרמה של שורה אחת באקסל: בכל פעם מתמקדת במשימה קטנה, מסיימת אותה וממשיכה לבאה. כל השלמה נותנת לה רגע של הצלחה בתוך רצף האתגרים, ועוזרת לה להרגיש שהתקדמה גם כשהיעד הגדול עדיין רחוק.

ב־FoundHERs מצאה גם רשת תמיכה: מקום שבו אפשר לשאול על פתיחת חשבון בנק, להתייעץ עם מייסדות אחרות ולשתף בהתלבטויות. ״זה מרגיש ממש כמו בית מקצועי״, היא אומרת.

כשנה לאחר שהצטרפה, וכשהוחלט להעביר את ניהול הקהילה לידי מייסדות מתוכה, הילה התנדבה לתפקיד מתוך רצון לקדם נשים ביזמות. כיום הקהילה מונה יותר מ־200 מייסדות. יחד עם צוות מתנדבות היא מקדמת תכנים בהתאם לצרכים שעולים מהקהילה ומארגנת מפגשים פיזיים אחת לרבעון.

הילה למדה לפנות זמן גם לעצמה. בתחילת הדרך יציאה לאימון עוררה בה לחץ על שעת העבודה שהיא מפסידה; עם הזמן הבינה שכדי להמשיך לאורך שנים היא זקוקה גם לזמן הזה. רבע שעה של מדיטציה ביום עוזרת לה להתמקד, והפעילויות שעושות לה טוב נעשו חלק מהשגרה.

הדרך של BuyTheLook עדיין מתגבשת, אבל הילה כבר אינה צריכה לראות את המסלול כולו כדי להתקדם. ״כל פעם קצת, ובסוף הקצת הזה יוצר דרך״.

קישורים:

‏⁦BuyTheLook⁩    ‏⁦FoundHERs⁩

רוצים ליצור קשר עם המייסדים?

השאירו פרטים ונעביר אותם לצוות BuyTheLook.

Stealth Mode

Magazine

© Copyright Stealth Mode 2026

Stealth Mode

Magazine

© Copyright Stealth Mode 2026